Al-Qamar
אל-קמר
הירח
بِسۡمِ ٱللَّهِ ٱلرَّحۡمَـٰنِ ٱلرَّحِیمِ
ביסמי אללה אל-רחמן אל-רחים
- 1 ٱقۡتَرَبَتِ ٱلسَّاعَةُ وَٱنشَقَّ ٱلۡقَمَرُ
אִיקְתַרַבַּתִ אַס-סַאעַה וואן שיקה אל-קמארו
קָרְבָה הַשָּׁעָה, וְנִבְקַע הַיָּרֵחַ.
- 2 وَإِن یَرَوۡا۟ ءَایَةࣰ یُعۡرِضُوا۟ وَیَقُولُوا۟ سِحۡرࣱ مُّسۡتَمِرࣱّ
וַאִן יארו איה יוּרִיפוּ וַ יָקוּלוּ סה-ר מוסתמיר
וְאִם יִרְאוּ אֹותוֹת, יִפְנוּ עֹרֶף וְיֹאמְרוּ: "קֶסֶם רַק מִתְמַשֵּׁךְ הוּא".
- 3 وَكَذَّبُوا۟ وَٱتَّبَعُوۤا۟ أَهۡوَاۤءَهُمۡۚ وَكُلُّ أَمۡرࣲ مُّسۡتَقِرࣱّ
וַכַּדַּבּוּ אהאואאום וַכֻּלּוּ אמר מוסתקיר
וְהֵם הִכְחִישׁוּ וְהָלְכוּ אַחַר תַּאֲווֹתֵיהֶם, וְכָל עִנְיָן יִגְזֹר עִתּוֹ.
- 4 وَلَقَدۡ جَاۤءَهُم مِّنَ ٱلۡأَنۢبَاۤءِ مَا فِیهِ مُزۡدَجَرٌ
וַלַקְד ג'אאהום מין אל-אנבאא פייה מוזד׳ר
וכבר באו אליהם דברים אשר בהם אזהרה.
- 5 حِكۡمَةُۢ بَـٰلِغَةࣱۖ فَمَا تُغۡنِ ٱلنُّذُرُ
חִכְּמָה בליגה פָמָא תועני אל-נוד'ור
חוכמה מושלמת, אך האזהרות לא הועילו.
- 6 فَتَوَلَّ عَنۡهُمۡۘ یَوۡمَ یَدۡعُ ٱلدَّاعِ إِلَىٰ شَیۡءࣲ نُّكُرٍ
פתאוולה יום יַדְעוּ אַד-דָּאעִי אִלָא שיי נוקור
לָכֵן, הִתְרַחֵק מֵהֶם בַּיּוֹם שֶׁהַקּוֹרֵא יִקְרָא אֶל דָּבָר נוֹרָא.
- 7 خُشَّعًا أَبۡصَـٰرُهُمۡ یَخۡرُجُونَ مِنَ ٱلۡأَجۡدَاثِ كَأَنَّهُمۡ جَرَادࣱ مُّنتَشِرࣱ
ח'ושאן אבסארוהום יאח׳רוג׳ון מִינָה אל-אג'דאת' כאענאהום ג'ארד מונתאשיר
עיניהם שפלות, הם ייצאו מן הקברים כצפרדעים מפוזרות.
- 8 مُّهۡطِعِینَ إِلَى ٱلدَّاعِۖ یَقُولُ ٱلۡكَـٰفِرُونَ هَـٰذَا یَوۡمٌ عَسِرࣱ
מוהטעין אִילַי יַקוּלוּ אל-כאפירון האזא יאום אסיר
פּוֹנִים בְּהִתְלַהֲטוּת, עֵינֵיהֶם נְעוּצוֹת, אֶל הַקּוֹרֵא! "יוֹם קָשֶׁה הוּא זֶה!", יֹאמְרוּ הַכּוֹפְרִים.
- 9 ۞ كَذَّبَتۡ قَبۡلَهُمۡ قَوۡمُ نُوحࣲ فَكَذَّبُوا۟ عَبۡدَنَا وَقَالُوا۟ مَجۡنُونࣱ وَٱزۡدُجِرَ
כַּזַּ'בַּת קבלהם קַוְם פכאז'דו עבדאנא וַקָאלוּ מג'נון ועזג'ירה
לפניהם כפרו בני נוח, וכפרו בעבדנו ואמרו "משוגע הוא", והוא גורש.
- 10 فَدَعَا رَبَّهُۥۤ أَنِّی مَغۡلُوبࣱ فَٱنتَصِرۡ
פדאע אני מע'לוב פַנְתַסִיר
וַיִּקְרָא אֶל־רִבּוֹן הוּא: "אָנֹכִי נִכְבָּשׁ, הוֹשִׁיעָה נָּא!"
- 11 فَفَتَحۡنَاۤ أَبۡوَ ٰبَ ٱلسَّمَاۤءِ بِمَاۤءࣲ مُّنۡهَمِرࣲ
פאפתחנה אבו אמונה בָּא אל-סמאא בימאא מונהאמיר
וַנִּפְתַּח אֶת דַּלְתוֹת הַשָּׁמַיִם בְּמַיִם שׁוֹטְפִים.
- 12 وَفَجَّرۡنَا ٱلۡأَرۡضَ عُیُونࣰا فَٱلۡتَقَى ٱلۡمَاۤءُ عَلَىٰۤ أَمۡرࣲ قَدۡ قُدِرَ
ופג'רנא אל-ארד עיוּנֶן פלתקי אל-מאא אמר קד קודירה
וַנְּבַקַּעְנוּ אֶת הָאָרֶץ מַעְיָנוֹת, וַיִּנָּעֲצוּ הַמַּיִם (וְגָאוּ) לְפִי גְּזֵרָה שֶׁנִּגְזְרָה.
- 13 وَحَمَلۡنَـٰهُ عَلَىٰ ذَاتِ أَلۡوَ ٰحࣲ وَدُسُرࣲ
ווהאמאלנאהו עלא זאת אל-וה אמונה הין וודוסור
וְהִעֲלִינוּהוּ עַל (תֵּבָה) עֲשׂוּיָה מִקְרָשִׁים וּמְסֻמָּרִים.
- 14 تَجۡرِی بِأَعۡیُنِنَا جَزَاۤءࣰ لِّمَن كَانَ كُفِرَ
תַג׳רִי בה עיונינה ג'זא לִימֵן כאנא קופירה
היא שטה תחת עינינו (ודאגתנו): גמול למי שנדחה (בבוז)!
- 15 وَلَقَد تَّرَكۡنَـٰهَاۤ ءَایَةࣰ فَهَلۡ مِن مُّدَّكِرࣲ
תרכנאה איה פהאל מִין מודאקיר
וְהִנַּחְנוּ אוֹתָהּ לְאוֹת, וְהַיֵּשׁ מַשְׁגִּיחַ?
- 16 فَكَیۡفَ كَانَ عَذَابِی وَنُذُرِ
פאקיף כאנא עזאבי וָנוּד'וּר
אָכֵן, כַּמָּה נוֹרָא הָיָה עֳנָשִׁי וְאַזְהָרָתִי?
- 17 وَلَقَدۡ یَسَّرۡنَا ٱلۡقُرۡءَانَ لِلذِّكۡرِ فَهَلۡ مِن مُّدَّكِرࣲ
וַלַקְד יאסארנא קוראן לל-ד'כרי פהאל מִין מודאקיר
ואכן הקלנו את הקוראן להזכרה, אז האם יש מי שייזכר?
- 18 كَذَّبَتۡ عَادࣱ فَكَیۡفَ كَانَ عَذَابِی وَنُذُرِ
כַּזַּ'בַּת עאד פאקיף כאנא עזאבי וָנוּד'וּר
עַד כִּזְּבוּ, וְכַמָּה הָיָה עָנְשִׁי וְאַזְהָרָתִי נוֹרָאִים!
- 19 إِنَّاۤ أَرۡسَلۡنَا عَلَیۡهِمۡ رِیحࣰا صَرۡصَرࣰا فِی یَوۡمِ نَحۡسࣲ مُّسۡتَمِرࣲّ
אִנָּא עלאיהים רייחאן סַרְסַרָאן פֵה יום נאחס
כִּי אנו שלחנו עליהם רוח סוערת, ביום של אסון מתמשך.
- 20 تَنزِعُ ٱلنَّاسَ كَأَنَّهُمۡ أَعۡجَازُ نَخۡلࣲ مُّنقَعِرࣲ
תנזיע אַנ-נַאס כאענאהום אעג'אז נַחְל מונקאיר
עוקרים את האנשים כמוהם כגזעי דקלים עקורים.
- 21 فَكَیۡفَ كَانَ عَذَابِی وَنُذُرِ
פאקיף כאנא עזאבי וָנוּד'וּר
וְכַמָּה הָיָה עֳנָשִׁי וְאַזְהָרָתִי נוֹרָא!
- 22 وَلَقَدۡ یَسَّرۡنَا ٱلۡقُرۡءَانَ لِلذِّكۡرِ فَهَلۡ مِن مُّدَّكِرࣲ
וַלַקְד יאסארנא קוראן לל-ד'כרי פהאל מִין מודאקיר
ואכן הקלנו את הקוראן לזיכרון, אז האם יש מי שייקח מוסר?
- 23 كَذَّبَتۡ ثَمُودُ بِٱلنُّذُرِ
כַּזַּ'בַּת תַמוּדוּ בילנוד׳ורי
תְּמוּד הִכְחִישׁוּ אֶת הַמַּזְהִירִים.
- 24 فَقَالُوۤا۟ أَبَشَرࣰا مِّنَّا وَ ٰحِدࣰا نَّتَّبِعُهُۥۤ إِنَّاۤ إِذࣰا لَّفِی ضَلَـٰلࣲ وَسُعُرٍ
פקאלו אבשאראן מִינָּא ו אמונה חדאן נתאביההו אִנָּא אזא לאפי ד'לאל וסור
וַיֹּאמְרוּ: "הַאִם אָדָם אֶחָד מִתּוֹכֵנוּ נֵלֵךְ אַחֲרָיו? אָכֵן אָז נִהְיֶה בְּתֹעִיָּה וּבְטֵרוּף!"
- 25 أَءُلۡقِیَ ٱلذِّكۡرُ عَلَیۡهِ مِنۢ بَیۡنِنَا بَلۡ هُوَ كَذَّابٌ أَشِرࣱ
אה אולקיה אל-ד'יכר עלאיהי בייננה הוּא כַּדָּאבּוּן אשיר
הַאִם אֵלָיו הֻשְׁלַךְ הַזִּכָּרוֹן מִתּוֹכֵנוּ? אַךְ הוּא כּוֹזֵב יָהִיר!
- 26 سَیَعۡلَمُونَ غَدࣰا مَّنِ ٱلۡكَذَّابُ ٱلۡأَشِرُ
סאיאלְמוּן ע'אדן מָן-אִי אל-כאז'אב אל-אשירו
מָחָר יֵדְעוּ מִי הוּא הַכּוֹזֵב הַזָּדוֹן!
- 27 إِنَّا مُرۡسِلُوا۟ ٱلنَّاقَةِ فِتۡنَةࣰ لَّهُمۡ فَٱرۡتَقِبۡهُمۡ وَٱصۡطَبِرۡ
מורסילווא אל-נאתה פיתנה אללהום פרטקיבהום וסאביר
הִנְנוּ שׁוֹלְחִים אֶת הַנָּאקָה כְּנִסָּיוֹן לָהֶם, לָכֵן צְפֵה בָּהֶם וְהִתְאַזֵּר בְּסַבְלָנוּת.
- 28 وَنَبِّئۡهُمۡ أَنَّ ٱلۡمَاۤءَ قِسۡمَةُۢ بَیۡنَهُمۡۖ كُلُّ شِرۡبࣲ مُّحۡتَضَرࣱ
וַנַבִּאְהֻם אנא אל-מאא קִיסְמָה כֻּלּוּ שירב מוחטדר
וְהוֹדַע לָהֶם כִּי הַמַּיִם חֲלוּקִים בֵּינֵיהֶם, כָּל שְׁתִיָּה בְּמִשְׁתָּהּ תֻּגַּשׁ.
- 29 فَنَادَوۡا۟ صَاحِبَهُمۡ فَتَعَاطَىٰ فَعَقَرَ
פנאדו סאהיבהום פתעאטיא פאכרה
וַיִּקְרְאוּ אֶת רֵעָם וַיִּתְפֹּשׂ (אֶת הַחֶרֶב) וַיַּעֲקֹר.
- 30 فَكَیۡفَ كَانَ عَذَابِی وَنُذُرِ
פאקיף כאנא עזאבי וָנוּד'וּר
וְכַמָּה נוֹרָא הָיָה עֳנָשִׁי וְהַתְרָאוֹתָי
- 31 إِنَّاۤ أَرۡسَلۡنَا عَلَیۡهِمۡ صَیۡحَةࣰ وَ ٰحِدَةࣰ فَكَانُوا۟ كَهَشِیمِ ٱلۡمُحۡتَظِرِ
אִנָּא עלאיהים סַיְחָה ו אמונה פכאנו כהשימה אל-מוהתאזירי
כִּי אנו שלחנו עליהם זעקה אחת אדירה, והפכו לקש יבש כמו זה שאוסף מי שמגדר בקר.
- 32 وَلَقَدۡ یَسَّرۡنَا ٱلۡقُرۡءَانَ لِلذِّكۡرِ فَهَلۡ مِن مُّدَّكِرࣲ
וַלַקְד יאסארנא קוראן לל-ד'כרי פהאל מִין מודאקיר
ואכן הקלנו את הקוראן להזכרה, אז האם יש מי שייקח מוסר?
- 33 كَذَّبَتۡ قَوۡمُ لُوطِۭ بِٱلنُّذُرِ
כַּזַּ'בַּת קַוְם לוּט בילנוד׳ורי
עַם לוֹט הִכְחִישׁ אֶת הַתְּרָאָה.
- 34 إِنَّاۤ أَرۡسَلۡنَا عَلَیۡهِمۡ حَاصِبًا إِلَّاۤ ءَالَ لُوطࣲۖ نَّجَّیۡنَـٰهُم بِسَحَرࣲ
אִנָּא עלאיהים חַאסִיבַּאן אל לוּט נאג'ינאהום בסהר
הִנֵּה שָׁלַחְנוּ עֲלֵיהֶם סוּפַת אֲבָנִים, לְבַד מִמִּשְׁפַּחַת לוּט – אֹתָם הִצַּלְנוּ עִם שַׁחַר.
- 35 نِّعۡمَةࣰ مِّنۡ عِندِنَاۚ كَذَ ٰلِكَ نَجۡزِی مَن شَكَرَ
אינדנה כזא אמונה לכה נאג'זי מֵן שכרה
כְּחֶסֶד מֵאִתָּנוּ; כָּכָה נְגַמֵּל לְמִי שֶׁמּוֹדֶה.
- 36 وَلَقَدۡ أَنذَرَهُم بَطۡشَتَنَا فَتَمَارَوۡا۟ بِٱلنُّذُرِ
וַלַקְד אנזארההום באטשתנא פתמרו בילנוד׳ורי
ואכן הוא הזהיר אותם מפני עונשנו, אך הם התווכחו על האזהרה.
- 37 وَلَقَدۡ رَ ٰوَدُوهُ عَن ضَیۡفِهِۦ فَطَمَسۡنَاۤ أَعۡیُنَهُمۡ فَذُوقُوا۟ عَذَابِی وَنُذُرِ
וַלַקְד רַ אמונה וָדוּהוּ ען זַיְפִיהִי פאטמסנא אעיוןהום פָד׳וּקוּ עזאבי וָנוּד'וּר
וְהֵם בִּקְשׁוּ לְהָסִיט אֹתוֹ מֵאֹרְחָיו, אַךְ עִוַּרְנוּ אֶת עֵינֵיהֶם. "עַתָּה טַעֲמוּ אֶת עֳנָשִׁי וְאֶת אַזְהָרָתִי."
- 38 وَلَقَدۡ صَبَّحَهُم بُكۡرَةً عَذَابࣱ مُّسۡتَقِرࣱّ
וַלַקְד צבחהם בוכרה עַדָאב מוסתקיר
וְאַךְ בּוֹקֶר הִשְִׂיגָם עֹנֶשׁ נִצְחִי.
- 39 فَذُوقُوا۟ عَذَابِی وَنُذُرِ
פָד׳וּקוּ עזאבי וָנוּד'וּר
וְטַעֲמוּ אֶת עֳנָשִׁי וְאֶת אַזְהָרָתִי.
- 40 وَلَقَدۡ یَسَّرۡنَا ٱلۡقُرۡءَانَ لِلذِّكۡرِ فَهَلۡ مِن مُّدَّكِرࣲ
וַלַקְד יאסארנא קוראן לל-ד'כרי פהאל מִין מודאקיר
ואכן הקלנו את הקוראן להזכרה, אז האם יש מי שייקח מוסר?
- 41 وَلَقَدۡ جَاۤءَ ءَالَ فِرۡعَوۡنَ ٱلنُّذُرُ
וַלַקְד ג'אא אל פרעה אל-נוד'ור
וְכֵן בָּאוּ אֶל עַם פַּרְעֹה הַמּוֹכִיחִים.
- 42 كَذَّبُوا۟ بِـَٔایَـٰتِنَا كُلِّهَا فَأَخَذۡنَـٰهُمۡ أَخۡذَ عَزِیزࣲ مُّقۡتَدِرٍ
כַּזַּבּוּ בֶּאָיָתִינָא קוליהא פאח'דנאהום אחד' מוקדיר
הֵם הִכְחִישׁוּ אֶת כָּל אוֹתוֹתֵינוּ, וְלָכֵן תָּפַשְׂנוּ אוֹתָם בְּתוֹפֶשׂ עַז וּבִרְשׁוּת מוּחְלֶטֶת.
- 43 أَكُفَّارُكُمۡ خَیۡرࣱ مِّنۡ أُو۟لَـٰۤىِٕكُمۡ أَمۡ لَكُم بَرَاۤءَةࣱ فِی ٱلزُّبُرِ
אקופארוכום ח'ייר אולאיכום אם בראא פֵה אל-זובורי
הַאִם כּוֹפְרֵיכֶם (הוֹ, קֻרַישׁ) טוֹבִים מֵאֵלֶּה? אוֹ הַאִם יֵשׁ לָכֶם חוֹפֶשׁ מֵעֹנֶשׁ בַּסְּפָרִים הַמְּקֻדָּשִׁים?
- 44 أَمۡ یَقُولُونَ نَحۡنُ جَمِیعࣱ مُّنتَصِرࣱ
אם יאקולון נחנֻ ג'מיע מונתאסיר
או האם הם אומרים: "אנו, ביחד, נוכל להגן על עצמנו"?
- 45 سَیُهۡزَمُ ٱلۡجَمۡعُ وَیُوَلُّونَ ٱلدُّبُرَ
סַיֻהְזָמוּ אל-ג'אם-או וַיּוּלּוּן אַד-דֻּבּוּרַא
בִּקָרוֹב יֻנְגַּף הֶהָמוֹן וְיַפְנוּ עֹרֶף.
- 46 بَلِ ٱلسَّاعَةُ مَوۡعِدُهُمۡ وَٱلسَّاعَةُ أَدۡهَىٰ وَأَمَرُّ
בלה אַס-סַאעַה מאועידהום וואל-סאעה אדהא וְעָמַר
לֹא, הָעֵת (הַדִּין) הִיא הַמּוֹעֵד הַמֻּבְטָח לָהֶם (לִגְמוּלָם הַמָּלֵא), וְהָעֵת הַהִיא תִּהְיֶה קָשָׁה מְאֹד וּמָרָה מְאֹד.
- 47 إِنَّ ٱلۡمُجۡرِمِینَ فِی ضَلَـٰلࣲ وَسُعُرࣲ
אִנָּא אל-מוג'רימין פֵה ד'לאל וסוראן
אָמְנָם הַחוֹטְאִים בְּתַעְיוּת וּבְטֵרוּף הֵם.
- 48 یَوۡمَ یُسۡحَبُونَ فِی ٱلنَّارِ عَلَىٰ وُجُوهِهِمۡ ذُوقُوا۟ مَسَّ سَقَرَ
יום יושאבון פֵה אַן-נָאר עלא ווג'וההים ת'וּקוּ מֵסָה סקארה
יוֹם יִגָּרְרוּ בָאֵשׁ עַל פְּנֵיהֶם: "טַעֲמוּ אֶת מַּשָּׁא נְצָר!"
- 49 إِنَّا كُلَّ شَیۡءٍ خَلَقۡنَـٰهُ بِقَدَرࣲ
כֻּלָּה שיי ח'אלקנאה בקאדר
אָכֵן, כָּל דָּבָר בָּרָאנוּ בְּמִדָּה וּבְחֶשְׁבּוֹן.
- 50 وَمَاۤ أَمۡرُنَاۤ إِلَّا وَ ٰحِدَةࣱ كَلَمۡحِۭ بِٱلۡبَصَرِ
אמרונא אִלָּא ו אמונה חדה כלמהי ביל-בסארי
ופקודתנו אינה אלא אחת, כרגע העין.
- 51 وَلَقَدۡ أَهۡلَكۡنَاۤ أَشۡیَاعَكُمۡ فَهَلۡ مِن مُّدَّكِرࣲ
וַלַקְד אַהְלַכְּנָא אשיעכם פהאל מִין מודאקיר
וכבר השמדנו כנופיות כמוכם; אז האם יש מי שייקח מוסר?
- 52 وَكُلُّ شَیۡءࣲ فَعَلُوهُ فِی ٱلزُّبُرِ
וַכֻּלּוּ שיי פאעלוהו פֵה אל-זובורי
וְכָל אֲשֶׁר עָשׂוּ, הִנֵּה כָתוּב בַּסְּפָרִים.
- 53 وَكُلُّ صَغِیرࣲ وَكَبِیرࣲ مُّسۡتَطَرٌ
וַכֻּלּוּ סגִ'יר וַכַּבִּיר מוסתטר
כל דבר, קטן כגדול, רשום.
- 54 إِنَّ ٱلۡمُتَّقِینَ فِی جَنَّـٰتࣲ وَنَهَرࣲ
אִנָּא אל-מותאקין פֵה וואנאהר
הִנֵּה הַחֲסִידִים בְּגַנִּים וּבַנְּהָרוֹת.
- 55 فِی مَقۡعَدِ صِدۡقٍ عِندَ مَلِیكࣲ مُّقۡتَدِرِۭ
פֵה מַקְעַד סדקין ענדה מליכ מוקדיר
בְּמוֹשַׁב אֱמֶת, לִפְנֵי שַׁלִּיט עַל־כֹּל יָכוֹל.
This surah in other languages
- বাংলা আল-ক্বামার
- Bosanski El-Kamer
- Нохчийн Аль-Къамар
- Deutsch Al-Qamar
- English Al-Qamar
- Español Al-Qámar
- فارسی قَمَر
- Français Al-Qamar
- Hausa Al-Qamar
- עברית אל-קמר
- हिन्दी अल-क़मर
- Bahasa Indonesia Al-Qamar
- 日本語 アル=カマル
- 한국어 알-까마르
- کوردی El-Qemer
- Bahasa Melayu Al-Qamar
- Nederlands Al-Qamar
- پنجابی القمر
- ਪੰਜਾਬੀ ਅਲ-ਕਮਰ
- پښتو القمر
- Português Al-Qamar
- Русский Аль-Камар
- Soomaaliga Al-Qamar
- Shqip Al-Kamer
- Kiswahili Al-Qamar
- தமிழ் அல்-கமர்
- ไทย อัล-กอมัร
- Türkçe El-Kamer
- اردو القمر
- Oʻzbek Al-Qamar
- 中文 月亮