Goddestination

At-Tahrim

א-תחרים

האיסור

12 ayahsMedinanעברית

Subscribe Watch on YouTube
Now playing Watch on YouTube

بِسۡمِ ٱللَّهِ ٱلرَّحۡمَـٰنِ ٱلرَّحِیمِ

ביסמי אללה אל-רחמן אל-רחים

  1. 1 یَـٰۤأَیُّهَا ٱلنَّبِیُّ لِمَ تُحَرِّمُ مَاۤ أَحَلَّ ٱللَّهُ لَكَۖ تَبۡتَغِی مَرۡضَاتَ أَزۡوَ ٰ⁠جِكَۚ وَٱللَّهُ غَفُورࣱ رَّحِیمࣱ

    יא איוהא אל-נביאו למה תוחרים מאא אחאללה אללה תבתעי מרד'את אזווא אמונה ג'קה וואללהו ע'פור רחים

    הוֹ נָבִיא, לָמָּה תַּחְסִים אֶת אֲשֶׁר הֵתֵּר אֱלֹהִים לְךָ? בְּבַקָּשָׁתְךָ לְרַצּוֹת אֶת נָשֶׁיךָ. וֵאלֹהִים הוּא סַלָּח וְרַחוּם.

  2. 2 قَدۡ فَرَضَ ٱللَّهُ لَكُمۡ تَحِلَّةَ أَیۡمَـٰنِكُمۡۚ وَٱللَّهُ مَوۡلَىٰكُمۡۖ وَهُوَ ٱلۡعَلِیمُ ٱلۡحَكِیمُ

    קד פַרַצַ אללה לכום תאהיל-לאטה אימניכום וואללהו מוולאיכום וָהוּוָה אל-עלים אל-חכים

    אלוהים כבר קבע לכם (בני האדם) את התרת נדריכם (במקרים מסוימים), ואלוהים הוא מגינכם, והוא היודע הכל והחכם.

  3. 3 وَإِذۡ أَسَرَّ ٱلنَّبِیُّ إِلَىٰ بَعۡضِ أَزۡوَ ٰ⁠جِهِۦ حَدِیثࣰا فَلَمَّا نَبَّأَتۡ بِهِۦ وَأَظۡهَرَهُ ٱللَّهُ عَلَیۡهِ عَرَّفَ بَعۡضَهُۥ وَأَعۡرَضَ عَنۢ بَعۡضࣲۖ فَلَمَّا نَبَّأَهَا بِهِۦ قَالَتۡ مَنۡ أَنۢبَأَكَ هَـٰذَاۖ قَالَ نَبَّأَنِیَ ٱلۡعَلِیمُ ٱلۡخَبِیرُ

    וואיז אסאר אל-נביאו אִלָא באס אזווא אמונה ג'הי חדית'אן פלמא נבאאת בְּהִי וגילה אותו אללה עלאיהי עראפה באע'צהו ואעראד' פלמא נַבָּאָהָ בְּהִי קָאלָת אנבאעא קַאלַא נבאאניה אל-עלים אל ח'בירו

    וּכְאֲשֶׁר סִפֵּר הַנָּבִיא בַּסֵּתֶר לְאַחַת מִנָּשָׁיו דָּבָר, וְהִיא הִגִּידָה אוֹתוֹ (לְאַחֶרֶת), וֵאלֹהִים הוֹדִיעוֹ עַל כָּךְ, הוּא אִשֵּׁר חֵלֶק מִמֶּנּוּ וְהִתְעַלֵּם מֵחֵלֶק. וּכְאֲשֶׁר הוֹדִיעַ לָהּ עַל כָּךְ, אָמְרָה: "מִי הוֹדִיעַ לְךָ זֹאת?" אָמַר: "הוֹדִיעַ לִי הַיּוֹדֵעַ וְהַמַּבְחִין (בַּכֹּל)."

  4. 4 إِن تَتُوبَاۤ إِلَى ٱللَّهِ فَقَدۡ صَغَتۡ قُلُوبُكُمَاۖ وَإِن تَظَـٰهَرَا عَلَیۡهِ فَإِنَّ ٱللَّهَ هُوَ مَوۡلَىٰهُ وَجِبۡرِیلُ وَصَـٰلِحُ ٱلۡمُؤۡمِنِینَۖ وَٱلۡمَلَـٰۤىِٕكَةُ بَعۡدَ ذَ ٰ⁠لِكَ ظَهِیرٌ

    אין טטובה אִילַי אללה פקאד סאגאת קולובוכומא וַאִן תזהרה עלאיהי פאִנָּה אללה הוּא מוולה וג'יבריל וַסַאלִחוּ וואלמאלאאיקאתו בעד ד'ה אמונה לכה זָהִיר

    אִם תָּשׁוּבוּ אֶל אֱלֹהִים (הַנָּבִיא וּנְשׁוֹתָיו), לִבְּכֶם אָכֵן נָטָה (לַחֲטֹא); וְאִם תִּתְמֹכְכוּ אַחַת עַל הַשֵּׁנִית כְּנֶגְדּוֹ, הֲרֵי אֱלֹהִים הוּא מָגִינוֹ, וְגַבְרִיאֵל וְצַדִּיקֵי הַמַּאֲמִינִים, וְהַמַּלְאָכִים אַחֲרֵי כֵן – (כֻּלָּם) תּוֹמְכָיו.

  5. 5 عَسَىٰ رَبُّهُۥۤ إِن طَلَّقَكُنَّ أَن یُبۡدِلَهُۥۤ أَزۡوَ ٰ⁠جًا خَیۡرࣰا مِّنكُنَّ مُسۡلِمَـٰتࣲ مُّؤۡمِنَـٰتࣲ قَـٰنِتَـٰتࣲ تَـٰۤىِٕبَـٰتٍ عَـٰبِدَ ٰ⁠تࣲ سَـٰۤىِٕحَـٰتࣲ ثَیِّبَـٰتࣲ وَأَبۡكَارࣰا

    עסא אין טַלָּאקֻנָּא אן יובדילאהו אזווא אמונה ג'א ח'יראן מינקונה מוסלימאת מומינאת קניטאת תאאיבאת עאבד אמונה תא סאאיחאת תאייבּאתין וַאַבְּכָּארַן

    אולי, אם יגרש אתכן, כי ריבונו יחליף לו נשים טובות מכן, מוסלמיות, מאמינות, צייתניות, שבות, עובדות, צוֹמוֹת, אלמנות ובתולות.

  6. 6 یَـٰۤأَیُّهَا ٱلَّذِینَ ءَامَنُوا۟ قُوۤا۟ أَنفُسَكُمۡ وَأَهۡلِیكُمۡ نَارࣰا وَقُودُهَا ٱلنَّاسُ وَٱلۡحِجَارَةُ عَلَیۡهَا مَلَـٰۤىِٕكَةٌ غِلَاظࣱ شِدَادࣱ لَّا یَعۡصُونَ ٱللَّهَ مَاۤ أَمَرَهُمۡ وَیَفۡعَلُونَ مَا یُؤۡمَرُونَ

    יא איוהא אל-ד'ין אמנוא קוּוָא אנפוסכום וַאַהְלִיכּוּם נָארָא וַקוּדוּהָא אל-נאס וואלהיג'ארה עליה מלאאיקה ע'ילאז' שדאד לא יעסונה אללה מאא אמארהם וַיַפְעֲלוּן יוּמָרוּן

    הוֹי הַמַּאֲמִינִים! הִמָּלְטוּ מִן הָאֵשׁ עַל נַפְשׁוֹתֵיכֶם וְעַל מִשְׁפְּחוֹתֵיכֶם, אֵשׁ אֲשֶׁר מַאֲכָלָהּ בְּנֵי אָדָם וַאֲבָנִים, וּמֻפְקָדִים עָלֶיהָ מַלְאָכִים קָשִׁים וְאַמִּיצִים, אֲשֶׁר לֹא יַמְרוּ אֶת פִּי אֱלֹהִים בַּאֲשֶׁר יְצַוֵּם, וְיַעֲשׂוּ אֵת כָּל אֲשֶׁר יְצֻוּוּ.

  7. 7 یَـٰۤأَیُّهَا ٱلَّذِینَ كَفَرُوا۟ لَا تَعۡتَذِرُوا۟ ٱلۡیَوۡمَۖ إِنَّمَا تُجۡزَوۡنَ مَا كُنتُمۡ تَعۡمَلُونَ

    יא איוהא אל-ד'ין כאפארו תעתזירו תֻּגְ'וָן תעמלון

    הוֹי אַתֶּם הַכּוֹפְרִים, אַל תִּתְנַצְּלוּ הַיּוֹם; אֵינְכֶם מִתְנַקְמִים אֶלָּא עַל אֲשֶׁר עֲשִׂיתֶם.

  8. 8 یَـٰۤأَیُّهَا ٱلَّذِینَ ءَامَنُوا۟ تُوبُوۤا۟ إِلَى ٱللَّهِ تَوۡبَةࣰ نَّصُوحًا عَسَىٰ رَبُّكُمۡ أَن یُكَفِّرَ عَنكُمۡ سَیِّـَٔاتِكُمۡ وَیُدۡخِلَكُمۡ جَنَّـٰتࣲ تَجۡرِی مِن تَحۡتِهَا ٱلۡأَنۡهَـٰرُ یَوۡمَ لَا یُخۡزِی ٱللَّهُ ٱلنَّبِیَّ وَٱلَّذِینَ ءَامَنُوا۟ مَعَهُۥۖ نُورُهُمۡ یَسۡعَىٰ بَیۡنَ أَیۡدِیهِمۡ وَبِأَیۡمَـٰنِهِمۡ یَقُولُونَ رَبَّنَاۤ أَتۡمِمۡ لَنَا نُورَنَا وَٱغۡفِرۡ لَنَاۤۖ إِنَّكَ عَلَىٰ كُلِّ شَیۡءࣲ قَدِیرࣱ

    יא איוהא אל-ד'ין אמנוא טובואה אִילַי אללה תַוׁבָּה נאסוחאן עסא רבכום אן יוֹקַפִירָא אנכום סַיַּתִיכּוּם וַיֻּדְחִלְכֻם תַג׳רִי מִין תחתיהא אל-אנהארו יום יוּחְזִי אללה אל-נביה וואל-לאז'ינה אמנוא מעאהו נורוהום יסאא ביינא אַיְדִיהִים וובאימניהם יאקולון רבּנא אתמים לאנא נוראנה וַעְפִיר אִנַּכַּא עלא כולי שיי קדיר

    הַמַּאֲמִינִים, שׁוּבוּ אֶל אֱלֹהִים בִּתְשׁוּבָה כֵּנָה. מְקַוֶּה שֶׁרִבּוֹנְכֶם יְכַפֵּר עַל חַטֹּאתֵיכֶם וְיַכְנִיס אֶתְכֶם לְגַנִּים אֲשֶׁר נְחָלִים זוֹרְמִים תַּחְתֵּיהֶם, בַּיּוֹם שֶׁאֱלֹהִים לֹא יַכְלִים אֶת הַנָּבִיא וְאֶת הַמַּאֲמִינִים אִתּוֹ. אוֹרָם יָרוּץ לִפְנֵיהֶם וּבִימִינָם, וְיֹאמְרוּ: "רִבּוֹנֵנוּ, שַׁלֵּם אוֹרֵנוּ לָנוּ וּסְלַח לָנוּ, כִּי אַתָּה בְּכָל דָּבָר יָכוֹל".

  9. 9 یَـٰۤأَیُّهَا ٱلنَّبِیُّ جَـٰهِدِ ٱلۡكُفَّارَ وَٱلۡمُنَـٰفِقِینَ وَٱغۡلُظۡ عَلَیۡهِمۡۚ وَمَأۡوَىٰهُمۡ جَهَنَّمُۖ وَبِئۡسَ ٱلۡمَصِیرُ

    יא איוהא אל-נביאו ג׳היד אל-כופארה וואלמונאפיקין וַעְ'לוּץ וַמַאְוַאהוּם ג'הנם ובאיסה אלמאסירו

    הוֹ נָבִיא! הִלָּחֵם בַּכּוֹפְרִים וּבַצְּבוּעִים וְהְיֵה קָשֶׁה עִמָּהֶם. מְעוֹנָם הוּא גֵּיהִנּוֹם, וְאֵיזֶה מָקוֹם נוֹרָא לַחֲזוֹר אֵלָיו.

  10. 10 ضَرَبَ ٱللَّهُ مَثَلࣰا لِّلَّذِینَ كَفَرُوا۟ ٱمۡرَأَتَ نُوحࣲ وَٱمۡرَأَتَ لُوطࣲۖ كَانَتَا تَحۡتَ عَبۡدَیۡنِ مِنۡ عِبَادِنَا صَـٰلِحَیۡنِ فَخَانَتَاهُمَا فَلَمۡ یُغۡنِیَا عَنۡهُمَا مِنَ ٱللَّهِ شَیۡـࣰٔا وَقِیلَ ٱدۡخُلَا ٱلنَّارَ مَعَ ٱلدَّ ٰ⁠خِلِینَ

    דַארַבַּא אללה ליל-לאז'ין כאפארו אמראת וַמְרַאַת לוּט כאנאתה תחת עבדיני עבאדינא צאלחין פחאנאתאהומה פלאם יוּגְנִיָא אנהומא מִינָה אללה וַקִילַ אודחולה אַן-נָאר מעא אלדע אמונה ח'לינה

    אלוהים מציג למאמינים כדוגמה את אשת נוח ואת אשת לוט: הן היו תחת (נישואין לשני) עבדים צדיקים מעובדינו, אך בגדו בהן (בבעליהן), ולא הועילו להן דבר לפני אלוהים, ונאמר (להן): "היכנסו אל האש עם הנכנסים (אליה)".

  11. 11 وَضَرَبَ ٱللَّهُ مَثَلࣰا لِّلَّذِینَ ءَامَنُوا۟ ٱمۡرَأَتَ فِرۡعَوۡنَ إِذۡ قَالَتۡ رَبِّ ٱبۡنِ لِی عِندَكَ بَیۡتࣰا فِی ٱلۡجَنَّةِ وَنَجِّنِی مِن فِرۡعَوۡنَ وَعَمَلِهِۦ وَنَجِّنِی مِنَ ٱلۡقَوۡمِ ٱلظَّـٰلِمِینَ

    וואד'ראבה אללה ליל-לאז'ין אמנוא אמראת פרעה אִד' קָאלָת רַבִּי איבני לֵי עינדכּ בית״ן פֵה אל ג'נה וָנֵג׳ינִי מִין פרעה וַעֲמָלִיהִי וָנֵג׳ינִי מִינָה אל-קאומי אל-ט'אלימין

    וְהֵבִיא אֱלֹהִים מָשָׁל לַמַּאֲמִינִים: אֵשֶׁת פַּרְעֹה, כַּאֲשֶׁר אָמְרָה: "רִבּוֹנִי! בְּנֵה לִי אֵצֶלְךָ בַּיִת בַּגַּן עֵדֶן, וְהוֹשִׁיעֵנִי מִפַּרְעֹה וּמִמַּעֲשָׂיו, וְהוֹשִׁיעֵנִי מֵהָעָם הַמַּרְשִׁיעַ".

  12. 12 وَمَرۡیَمَ ٱبۡنَتَ عِمۡرَ ٰ⁠نَ ٱلَّتِیۤ أَحۡصَنَتۡ فَرۡجَهَا فَنَفَخۡنَا فِیهِ مِن رُّوحِنَا وَصَدَّقَتۡ بِكَلِمَـٰتِ رَبِّهَا وَكُتُبِهِۦ وَكَانَتۡ مِنَ ٱلۡقَـٰنِتِینَ

    וָ-מַרְיָם אבנה עִמְרַ אמונה נָא אחסנת פרג'הא פנפחנה פייה מִין רוחינה וׂא צַדַּקַת ביכּלימאת רביבה וַכֻּתֻבִּהִֽי וַכָּאנַת מִינָה אל קאניטין

    וּמִרְיָם בַּת עִמְרָן אֲשֶׁר שָׁמְרָה אֶת צְנִיעוּתָהּ, וְנָפַחְנוּ בָהּ מֵרוּחֵנוּ, וְהֶאֱמִינָה בְּדִבְרֵי רִבּוֹנָהּ וּבְסִפְרָיו, וְהָיְתָה מִן הַמִּשְׁתַּחֲוִים.

This surah in other languages